על הקשר בין נגישות, קידום אתרים ותועלות אחרות
ההחלטה להנגיש אתר אינטרנט אינה נזקקת לתימוכין חיצוניים, ודאי לא מנקודת מבטו של מפתח אתר אינטרנט, שהרי לשיטתו ראוי לבחון את שאלת ההנגשה אך ורק כעניין של מקצוענות (professionalism).
כל מי שאמון על תכנון מערכות בכלל ומערכות אינטרנט בפרט, מודע לחשיבות שבפיתוח פתרון שמיש לקהלים רחבים ככל הניתן. למעשה זוהי אמת בסיסית שכלל אין צורך לומר אותה במפורש.
ועם זאת, בפועל, רמת השימושיות של רוב האתרים בארץ אינה מספקת ובודאי שרמת הנגשתם לבעלי מוגבלויות עוד רחוקה מרחק רב מאוד.
לא מזמן נתקלתי בויכוח, רגשני משהו, אודות השאלה האם הטיעון הכלכלי – זה הגורס כי שאלת ההנגשה הינה שאלה כלכלית גרידא - הינו טיעון לגיטימי או שמה זהו עוד "טיעון אמריקאי" גס, טיפוסי, מגונה.
לטעמי השאלה החשובה באמת היא מידת הנגישות של אתרים בפועל. על כן, אשאיר לכל קורא את משימת בחירת הצידוק הראוי בעיניו למעשה ההנגשה, ואסתפק בציון עובדתי של מספר יתרונות הכרוכים בבניית אתר אינטרנט נגיש.
הגדלת נתח השוק
קיימות הערכות שונות לגבי היקף ההרחבה הצפוי מהנגשת אתר אינטרנט, אלו נעות בין 10% ועד כדי 30% גידול בקהל הצרכנים!
על הקהלים שייהנו מאתר נגיש נמנים כבדי ראייה, עיוורים, אנשים עם בעיות מוטוריות, דיסלקטים, אוכלוסייה מבוגרת וכאמור, בעלי האתרים הנגישים עצמם!
אתר נגיש באמת הוא זה שנותן מענה הולם למגוון אוכלוסיות מתקשות.
קידום במנועי חיפוש
האם אתר נגיש באמת תורם לקידום האתר במנועי חיפוש (seo)?
ברוב המקרים התשובה לכך חיובית, חד וחלק. הרובוטים של מנועי החיפוש פועלים במידה רבה כמו קוראי מסך (screen readers) ומכאן שהתאמת אתר אינטרנט לקורא מסך פועלת גם לטובת קידום האתר במנועי החיפוש.
שקיפות
הימנעות משימוש לא מושכל ב-javascript יכולה בפרוש לתרום למידת הנגישות של אתר אינטרנט, ולא פחות מכך לקידום האתר במנועי החיפוש.
כך, למשל, הימנעות משימוש בתפריט ניווט המסתמך בלעדית על javascript, מסייעת לתוכנות קוראי מסך המתקשות לעבוד עם תפריטים מסוג זה. בד בבד, הימנעות זו תורמת באופן חיובי לשקיפות האתר בכך שהיא חושפת את דפי האתר לחישניי מנועי החיפוש הרעבים לתגי עוגן (הכוונה היא לתג המכונה anchor).
בדומה לכך, הימנעות משימוש לא מושכל ב-ajax עשויה לשפר משמעותית הן את נגישות האתר והן את שקיפותו בפני מנועי חיפוש.
משמעות
נושא חשוב נוסף המשותף לקוראי מסך ולזחלני מנועי החיפוש השונים הוא הנושא הסמנטי.
שימוש נבון בתגי כותרות הוא דוגמא מובהקת ליחסי הגומלין החיוביים המתקיימים בין האתר הנגיש למנועי חיפוש. קוראי המסך מסתמכים על תגי הכותרות כשלד סביבו בנוי הטקסט ומאפשרים למשתמש לסרוק את הדף על ידי דילוג בין כותרות הטקסט וזיהוי מידת הרלבנטיות שלהן עבורו. מצד אחד הקפדה על שימוש הירארכי נכון בתגי כותרות – h1, h2, h3, h4, h5, h6, תורמת למידת הקריאות של הטקסט עבור כלל הקוראים, ומצד שני היא מסייעת למנוע החיפוש להעריך ביתר דיוק את משמעות הטקסט הכולל. ההנחה של מנועי החיפוש היא שהמילים המופיעות בכותרות מייצגות באופן מזוקק את התוכן ועל כן המילים המופיעות בכותרות יקבלו ניקוד גבוה יותר ממילים המופיעות בגוף הטקסט.
שכלול ויעול תהליך הפיתוח
סטנדרטים
דבקות בסטנדרטים מיטיבה עם נושא הנגישות בכך שהיא מעלה את מידת הקריאות של הדפים על ידי קוראי מסך.
הימנעות משימוש בטבלאות לצורכי עימוד, כמו גם הימנעות משימוש במסגרות (s) משפרת משמעותית את מידת הקריאות של האתר על ידי קוראי מסך ורובוטים. כתיבה בהתאמה לסטנדרטים מבטיחה התאמה של האתר לסביבות שונות (דפדפנים שונים).
הפרדת רכיבים
נקודה מעניינת במיוחד היא זו המקשרת בין היתרונות של "מתודולוגיית ההפרדה" ונגישות אתרי אינטרנט. על פי גישת ההפרדה יש לבודד בין רכיבי האתר השונים, קרי הרכיב התוכני (html), הרכיב העיצובי (css) והרכיב ההתנהגותי (javascript).
בין הטעמים השונים לגישת הפרדת הרכיבים נמצא את
- טיעון ההתמחות
- טיעון התחזוקה
- טיעון הנגישות
על פי טיעון ההתמחות, כאשר כל שכבה עומדת בפני עצמה, קל יותר לשפר את איכות הכתיבה של כל רכיב ורכיב. הפרדה בין הרכיבים מאפשרת לחברי צוות שונים לעבוד יחד על פרויקט כאשר כל אחד עובד על רכיב אחר, בהתאם להתמחותו.
על פי טיעון התחזוקה, הפרדת רכיבים מביאה לשיפור דרסטי בעלות תחזוקת הקוד. ללא ספק, קל יותר לתחזק ולפתח אתר שבו כל הסגנונות מוגדרים בגיליונות סגנון חיצונים. תארו לעצמכם סיטואציה בה עליכם לעדכן את סוג הפונט באתר המכיל כמה מאות עמודים. כעת, תארו לעצמכם את ההבדל בין אתר בו הסגנונות מוגדרים בין תגי ה-head של כל עמוד ועמוד, לאתר בו כל הסגנונות מוגדרים בגיליון סגנון יחיד.
ושוב, הנשכרים מהפרדת רכיבים הם כל אותם קוראים לא אנושיים של דפי אינטרנט – קוראי מסך וזחלני מנועי החיפוש.
הזחלנים בתורם נהנים מטקסט נקי וזמין לקיטלוג. אותם לא מעניין כלל המימד ההתנהגותי וגם לא העיצובי.
על פי טיעון הנגישות, להפרדת קוד ה-javascript מקוד העימוד (html), (כולל כל אותם מנחי אירועים (event handlers) בדמות onclick, onchange וכד') ערך קריטי, היות שהפרדה זו היא המאפשרת מתודולוגיה הקרואה "תגבור הדרגתי" (progressive enhancement) בהתאם ליכולות הדפדפן.
כלומר, אם המבקר יכול לעשות שימוש ב-javascript (גולש בדפדפן רגיל) אזי אפשר לעשות שימוש בטכניקות כמו ajax, תפריטים מונפשים וכד'. אך אם המבקר אינו תומך ב-javascript (זחלן או זה הנעזר בטכנולוגיה מסייעת כמו קורא מסך) אזי אין להשתמש ב-javascript.
היות שנושא זה טכני מאוד באופיו, אכתוב על כך ביתר הרחבה במאמר אחר.
