אחד הדברים הפחות מלבבים עבור מפתחים הוא בדיקה ותיקון של טעויות הקוד שכתבו.
אחד הדברים היותר מעצבנים זה לגלות, לאחר זמן מה, שהבעיה היא לא אצלך אלא בצד שלישי.
עוד לא הגעתי לממצאים קונקלוסיביים, אבל ברמה גבוהה של ודאות אני יכול לומר שיש בעיה בקובץ http://ajax.googleapis.com/ajax/libs/jquery/1.3.2/jquery.min.js:

כאשר משאב זה נצרך באמצעות IE6 מתקבלת הודעת שגיאה (לא ב-IE8 וגם לא בפיירפוקס וכד') ואילו שימוש בקובץ מקומי פותר בעיה זו.

אני משער שלא מדובר בבעיית רשת היות שהבעיה אינה מתרחשת כאמור כאשר המשאב הזה נצרך באמצעות דפדפנים חדשים.

כחובב פודקאסטים מושבע, מה כבר יכול להיות נוח יותר מלצרוך תכנים בזמן ובמקום המועדפים עלי, הופתעתי לגלות את הפודקאסט "רברס עם פלטפורמה" ב"איחור" מפתיע של מספר חודשים!!!

נחשולי מידע או לא, מתברר שבנוסף לקושי הכרוך בסינון תכנים, ועל אף הזמינות הכל כך גבוהה של תכנים, יש תכנים שפשוט לא נקלטים ברשת שלנו - להלן "חורים ברשת" ;-)

למי שלא מכיר, מדובר בפודקאסט שבועי בנושאי פיתוח (עם אוריינטציה מובהקת לפיתוח WEB), שמועבר בכישרון מפתיע על ידי רן תבורי ואורי להב. מבחינתי, הפודקאסט הזה מקנה להם מקום של כבוד בפנתיאון של תעשיית האינטרנט הישראלית (והאמת שלא רק הפודקאסט).

בין האורחים של הפודקאסט שמחתי למצוא את זאב סורסקי (ZEND, PHP), יוסי גיל - מרצה בטכניון וגוגלר, פרנק סמדג'ה (RawSugar), אריק פרימוביץ (TOPIFY), יניב אקסן (SundaySky), ישי סמיט (linkedin), יוסי תאגורי (מיקרוסופט), ניר יפת (shopping.com), פרופסור דן גלאי, אורי לבאי (PicScout), דני כוהן (קרן הון סיכון גמיני), גל מור (חורים ברשת), ועוד רבים טובים אחרים. באמת, זה רק מדגם מייצג.

ואם עדיין לא שוכנעתם למה כדאי להירשם מיד לפודקאסט הנפלא הזה, בודאי תשמחו לשמוע אותי מתארח בפודקאסט ה-37 שעסק בנגישות אתרי אינטרנט.

האמת היא ששמונה אתרים בחצי שנה זה לא ממש יוצא דופן, גם שמדובר באתרי תוכן עשירים, והאמת היא שבמקביל להפקת הסדרה עבדתי על מספר פחות או יותר זהה של פרויקטים אחרים.

אלא שזו הפעם הראשונה בה ניהלתי אופרציה סדרתית שכרוכה באינטראקציה אנושית דחוסה מול מספר לא מבוטל של לקוחות, סימולטנית.

עצם העבודה עם לקוחות שאינם קשורים בכלל לתעשיית האינטרנט הייתה (ועודנה לשמחתי) התנסות מעשירה ומרעננת משהו, מאוד שונה ממה שהתרגלתי אליו בעשור האחרון. פגשתי לקוחות שמנהלים עסקים טובים ומשגשגים, הרחק מתל אביב. עסקים שעמודים בקשר פיזי בלתי אמצעי עם לקוחותיהם, עסקים חכמים וחדשניים שאין בין חדשנותם ותעשיית האינטרנט כל קשר.

טכנולוגיה

ברמת הארכיטקטורה נדרשנו לפתח API מורכב בין הסוכנויות ובין טויוטה עצמה, כלי SEO ייחודים, התאמה לדרישות אבטחה מחמירות ועמידה במבחני מהירות טעינת עמוד.

חוויית משתמש

אתגר: מצד אחד טויוטה מכתיבה שפה גראפית ברורה וקפדנית ומצד שני בבסיס ההתקשרות עם סוכנויות המשנה עמדה ההכרה בצורך לייצר בידול.

למזלי, לאורך כל הפרויקט זכיתי לשתף פעולה עם ברק ברכה מסטודיו ברקקטוס שבנוסף לידענות ומקצוענות אינסופית בעיצוב ווב, בשימושיות ובתווך שבין ממשק משתמש וטכנולוגיות ווב עדכניות, הוא הפך את חצי השנה האחרונה הזו לחוויית לימוד כיפית וחברית.

מקצועני פיתוח אתרים נגישים ותקניים משתמשים במתודולוגיה נפוצה הקרויה progressive enhancement על פיה, למשל, במקום לפתוח חלון חדש באמצעות מאפיין ה- target שאבד עליו כלח (deprecated), מוסיפים לקישור אותו אנו מעוניינים לפתוח בחלון חדש, מחלקת CSS ייעודית (לרוב בשם הברור external).
לאירוע (event) "מוכנות הדף" (document ready), מוסיפים קוד באמצעותו משייכים לכל אותם אלמנטים עם מחלקת ה- CSS שלנו, מנהל אירוע (event handler) שמעביר בתחילת אירוע לחיצת עכבר (mouse click) את מאפיין הכתובת (href) לפונקציית JavaScript שאחראית לפתיחת חלון חדש (באופן תקני הפעם) באמצעות השיטה window.open, ולבסוף מנהל האירוע מחזיר ערך שקר (return false) כדי למנוע את פעולת ברירת המחדל של לחיצת העכבר על הקישור – מעבר לכתובת הקישור באותו החלון.

לאחרונה, ממש במקרה, שמתי לב לפעולה מוזרה (?) של התוסף המופלא firebug: התוסף יודע ל"תרגם" את מצב העניינים בדף ובלשונית ה-HTML הוא מוסיף לקוד המקור תוספת שהופכת את קוד המקור ל"קריא יותר". כך הקוד:

<a class="external" href="somepage.html">this is the link text</a>

מתורגם ל:

<a href="somepage.html" target=_blank>this is the link text</a>

זה לא חדש שאורלי יקואל היא דמות מובילה בתעשיית האינטרנט הישראלי, גם לא הקשר שלה ל-Google Friend Connect - שרות אותו הקדימה לסקר באופן מרשים ביותר.
אלא שאני לפחות, לא שמתי לב עד היום לכך שהאתר שלה Go2web20 משולב בסרטון ההדרכה של גוגל

.

במסגרת הכנס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי נכחתי במושב mobile web בהשתתפות הפנליסטים: צחי הלל ( שותף מנהל, פיטנגו - קרן הון סיכון- יו"ר המושב), מומו לירן (מנכ"ל, אריקסון ישראל בע"מ), גיא באומן (סמנכ"ל תוכן ומוצרים, פלאפון), אבי שכטר (מנכ"ל, פרינג), ליעם גלין (נשיא ומנכ"ל, פלאש נטוורקס).
באופן תמוה, אם כי מתבקש, לאור הליהוק הכושל של הפאנליסטים, הדיון נסב על הדרכים ועל הקשיים של המפעילות איך להרוויח מתעבורת DATA.
מצער לראות איך כנס שנתי של האיגוד לובש אופי של "איגוד תאגידי האינטרנט הישראלי".

ראוי היה שאיגוד האינטרנט הישראלי יקיים מושב על האינטרנט הנייד עצמו ולא על הגופים החמדניים שחונקים אותו.

בסיום המושב נשאלו הפאנליסטים על ידי צרכן מהקהל האם הם יכולים לדמיין מצב בו ספקיות הגישה של האינטרנט הנייח (בזק, הוט וכד') היו שולטות בעולם התוכן של האינטרנט הישראלי.
התשובות היו דלות וגבלו בעזות מצח: "אצלנו זה אחרת", "אנחנו יכולים להתאים את התכנים טוב יותר ללקוחותינו" (בגלל שאנחנו עוקבים ומנתחים דפוסי צריכה של הלקוחות שלנו!!!).

בשנה האחרונה שאלתי אנשים רבים אם הם יודעים איך לגלוש (באינטרנט) באמצעות המכשיר הנייד שלהם. לרוב קיבלתי תשובה חיובית אלא שהנשאלים כיוונו לכך שהם יודעים איך להיכנס לפורטל של המפעיל הסלולרי (בדרך כלל המפעיל גם דואג לנכס לעצמו את הכפתור הכי גדול במכשיר). כאשר הקשיתי ושאלתי את חבריי האם הם יודעים איך לעבור ל-URL כלשהו, הרוב המוחלט של הנשאלים הסביר שאף פעם לא יצא להם ושבעצם זה לא ממש אינטרנט הרי, לא?

אבל יש גם מבחן אובייקטיבי יותר מתישאול מספר מצומצם של חברים:
כמה אתרי אינטרנט סלולריים ישראלים, כאלו שהותאמו במיוחד לסלולר, אתם מכירים?

זו השנה השנייה בה משתפת WW3 פעולה עם ארגון האינטרנט הישראלי ומעמידה לנוחות באי הכנס אתר תוכניה סלולרי - kenes.mobi.
האתר נכתב בתקן xhtml-mp ומותאם לכל מכשירי הסלולר מדור שלישי ומעלה של כל המפעילות.

מעבר להרצאות מרתקות וטוטוריאל מבטיח (נראה לי ש- semantic web תהיה הבחירה שלי השנה), הכנס הוא הזדמנות נפלאה לנטוורקינג של חברים מהתעשייה

עמרי אליאב ( מתכנן חוויית משתמש ומאפיין אינטראקציה ב- IBM) כתב החודש על כפתור "החל" במגזין החודשי של UPA.
כתמיד, עמרי מעניין, מעורר חשיבה.

האם אין להבחין בין "תצוגה מקדימה" (preview) ובין "בצע" (apply)?
להבנתי, אלו הן שתי פעולות שונות לגמרי. הראשונה מאפשרת למשתמש "לראות בעיניים" את התוצר של בחירתו מבלי לקבוע סופית את בחירתו, בעוד שפעולת -apply משמשת לאישור פעולת המשתמש מבלי לצאת ממצב התצוגה הנוכחי.
אני מעריך שאבחנות אלו מגלמות תובנות טכניות על האופן בו פועלת מערכת תוכנה, וכאן כביכול מקור הבעיה - עיצוב אופן השימוש במערכת צריך לסוב סביב הפסיכולוגיה של המשתמש ולא סביב אילוצים טכניים.
אני באופן אישי עובר שלב רביזיוניסטי ביחס לדוגמת (Dogma) ה- UCD - כל עוד איננו מצליחים לספק אלטרנטיבה תפעולית ברורה ונוחה יותר, אין לפסול קונבנציות הדורשות מהמשתמש הסופי להבין את אילוצי המערכת. בסופו של יום מערכות מידע מורכבות הן גם מורכבות לשימוש וכפי שקורה לעיתים רבות מדי, ניסיונות לפשט מורכבות, יוצרים בתורם מורכבות חדשה שאינה פחותה מזו שבאה לפתור בתחילה.
אז מה משמעות כל זה?

• UCD (ממשק מכוון משתמש) היא חלק מרכזי בקידום השימושיות אך כמו תמיד, צריך להיזהר מנפילה להפנמה בנאלית.
• קונבנציות הן אמצעי חשוב. קונבנציה טובה איננה בהכרח פיתרון חכם. עלינו להעריך קונבנציות על פי מידת השכיחות שלהן, הוותק שלהן וכד' (אני שמרן?).
• במקרים מסוימים זו לא טעות לדרוש מהמשתמש להבין את המערכת. בכל מקרה, תפקידנו להקל על המשתמש להבין את המערכת.

האתר הרשמי של רשות שדות התעופה, (רשות לאומית להזכירכם), תומך בדפדפן אינטרנט אקספלורר בלבד!

שימו לב ל-title "שגיאת דפדפן", לא חס וחלילה "סליחה, לצערנו אתר הרשות פותח ללא כל מחשבה על סטנדרטים", אלא "טעות דפדפן".
זה בכלל חוקי הדבר הזה? אין שום סטנדרט מחייב לגופים ציבורים?
על נגישות בכלל אין על מה לדבר!
אני במקום מטריקס, הייתי מסיר את הקרדיט מהחרפה הזו.

הסרטון, תחת הסיסמה "זה לא שאני לא רוצה – אני לא יכול", הוא יוזמה של עמותת נגישות ישראל בשיתוף איגוד האינטרנט הישראלי והוא הופק בהתנדבות מלאה ע"י משרד הפרסום גלר נסיס D'Arcy. הסרטון מהווה את השלב הראשון בקמפיין מודעות והסברה שמטרתו להציג בפני הציבור הרחב ובעיקר בפני מנהלי ובעלי אתרי אינטרנט, את בעיית הנגישות לאתרי האינטרנט שחווים כיום אנשים עם מוגבלות בישראל.

לדברי יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל ורימון לוי, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי, בעלי ומפתחי אתרים רבים אינם מודעים לכך שלפחות 25% מהאוכלוסייה לא יכולים לגלוש באתרים שלהם ועוד 37% מתקשים לעשות כן, בין אם מדובר אנשים עם מוגבלות ראיה, שמיעה, מוטוריקה, לקויות למידה, או אנשים בגיל מתקדם. "הנגשת אתר אינטרנט הינה פעילות חובה לכל מי שרוצה את הגדלת כמות הגולשים באתרו וכל מי שערכי השוויון עומדים כנגד עיניו", אומרים השניים

.

מה הוא אורך מחזור החיים של עיצוב אתר תדמיתי? במקרה של ww3 התשובה היא שנתיים בדיוק.

האמת שאני מאוד אוהב את הקו הערום של הגרסה הקודמת אלא שאחרי שנתיים אני חושב שקו עיצובי כמו זה החדש, עונה טוב יותר על המטרות העסקיות של האתר - פנייה "מותאמת" יותר לקהל היעד הראשי של האתר - לקוחות פוטנציאליים.
ובכל זאת, יש לי עניין לשתף גם קהלי יעד נוספים: גיליתי באג css, בלתי מתועד עד כה, ככל שהצלחתי לברר, במנוע הרינדור של ie.

הצורך:

העיצוב החדש של האתר עושה שימוש בשני פונטים עיקריים: arial לטקסט העברי ו-georgia לטקסט לועזי. הדרך הקלה והתיקנית להשגת מטלה זו היא הכלל הבא:

הבאג:

להבדיל מפיירפוקס, כרום וכל שאר הדפדפנים שמתיחסים לסטנדרטים בכבוד, ie נופל ברינדור הפונט השני ברשימת הגופנים של מחלקת ה-css. כלומר, אינטרנט אקספלורר מצליח לרנדר את הקדימות הראשונה בכלל ה-css - הוא מצליח לרנדר את הטקסט הלועזי ורק את הפונט הלועזי באמצעות georgia (פונט זה אינו תומך בעברית), אך הוא נכשל במשימת הרינדור הבאה - רינדור הטקסט בפונט אריאל.
התוצאה היא שהטקסט העברי מרונדר באמצעות גופן ברירת המחדל של הדפדפן, במקרה של אקספלורר הגופן דויד.

אני משער שהבאג באינטרנט אקספלורר מתרחש במעבר משפה אחת לשנייה. כלומר, אם כלל ה-css היה מוחל על טקסט לועזי בלבד, או על טקסט עברי בלבד, לא היתה מתעוררת בעיה כלל.
ראה דמו

עקיפת הבעיה:

תחילה ניסיתי להוסיף גרשיים בכלל ה-css שלי, לאחר מכן בדקתי את האופציה של arial (hebrew) אבל אינטרנט אקספלורר גילה עקביות בבאגיותו.
פתירת בעיה זו באמצעות הוספת מחלקת css חדשה ועדכון קוד ה-html בהתאם אינה באה בחשבון, היא בזבזנית וטיפשית מדי.

לדעתי, הדרך היעילה ביותר לפתור באג css זה של אינטרנט אקספלורר היא באמצעות יישום הערה מותנית (conditional remark) בדמות:

admob - שחקן מוביל בשוק הפרסום הטקסטואלי באינטרנט הנייד, הודיע על שרות חדש admob analytics המספק שרותי סטטיסטיקה עבור אתרים ניידים.

השרות עדיין בשלבי בטא ראשונים, אך ללא ספק זהו הישג חשוב מאוד ל-admob שהשכילה ליטול נתח שוק משמעותי בעוגת הפרסום הסלולרי.

צעד זה בולט על רקע הוואקום הזמני שמותירה גוגל. גוגל אינה פועלת באופן נמרץ דיו בתחום האינטרנט הנייד על אף העניין המפורש שלה בשוק צומח זה.

נכון להיום, גוגל פועלת רוחבית בשוק האינטרנט הנייד. כך, למשל, ניתן למנות בין שרותיה את התאמת שרותי ה-webmaster tools לתחום האינטרנט הסלולרי, את מנוע החיפוש וה- gwt. נכון להיום שרות ה- adwords וה- adsense לאנינטרנט הנייד מוגבל לחברות גדולות בצפון אמריקה ונראה שגוגל מתמהמהת קמעה בתחום זה.

בתחום האנליטיקס לאנינטרנט הנייד, גוגל אינה מראה סימני חיים כלל.
השימוש בגוגל אנליטיקס עבור אתרי אינטרנט ניידים טרם הבשיל. השימוש בגוגל אנליטיקס נסמך על הכללת תסריט javascript בגוף הקוד בעוד שרוב המכשירים או\ו הדפדפנים של מכשירים ניידים אינם תומכים בכך.

יתר על כן, תקן ה-xhtml-mp אינו כולל תמיכה ב-client side scripting ולכן פתרון מבוסס שרת הוא הפתרון הנחוץ בשלב אבולוציוני זה של האינטרנט הנייד.

לכבוד הכנס השנתי הקרב ובא של אירגון האינטרנט הישראלי, טרחנו והקמנו אתר תוכנייה, המותאם למכשירים ניידים מדור שלישי ומעלה.
לשימושכם, תיהנו.

היום, ה-9 לינואר 2008, ערך איגוד האינטרנט הישראלי יום עיון בנושא נגישות אתרי אינטרנט.
קצת אירונית העובדה שנותנת החסות לאירוע אינה אחרת מאשר מיקרוסופט, ובניסוח מדוייק יותר - האם אין זה תמוה כי האיגוד החליט לקיים יום עיון בנושא נגישות דווקא במשרדי מיקרוסופט ברעננה?
כידוע, מיקרוסופט אינה תומכת נלהבת בתקני w3c מחד. מאידך, ראוי שלאיגוד תהיה מחוייבות מפורשת לעידוד פיתוח על פי סטנדרטים. מה המסר שביקש האיגוד להעביר למפתחים? שחשוב לפתח אתרים נגישים ושזה לא קשור לסטנדרטים?
למען ההגינות נזכיר שגב' גילה גרטל ציינה, לפחות פעמיים, שפיתוח על פי סטנדרטים הוא המסלול לנגישות, אלא שאין בכך כדי לחפות על עמעום המסר שבחסות זו.

בשורה חשובה למפתחים, למנגישים ולחסידי הסטנדרטים באשר הם.
בסמיכות משהו להגשת תלונת האנטי-טראסט שהוגשה לאיחוד האירופי כנגד התמיכה המפוקפקת של מיקרוסופט בתקנים, על ידי ה-cto של operaהודיע בחגיגיות צוות ie במיקרוסופט על התפתחות חשובה בפיתוח הגרסה הבאה – ie8 של דפדפנה המושמץ - עברנו בהצלחה את מבחן acid2- סדרת מבחני עמידה בסטנדרטים ליצרני דפדפנים מבית wasp - ארגון שחרט על עמוד ביתו את עקרון העמידה בסטנדרטים והנגישות האוניברסאלית.

ההחלטה להנגיש אתר אינטרנט אינה נזקקת לתימוכין חיצוניים, ודאי לא מנקודת מבטו של מפתח אתר אינטרנט, שהרי לשיטתו ראוי לבחון את שאלת ההנגשה אך ורק כעניין של מקצוענות (professionalism).
כל מי שאמון על תכנון מערכות בכלל ומערכות אינטרנט בפרט, מודע לחשיבות שבפיתוח פתרון שמיש לקהלים רחבים ככל הניתן. למעשה זוהי אמת בסיסית שכלל אין צורך לומר אותה במפורש.
ועם זאת, בפועל, רמת השימושיות של רוב האתרים בארץ אינה מספקת ובודאי שרמת הנגשתם לבעלי מוגבלויות עוד רחוקה מרחק רב מאוד.

גוגל הוסיפה פיצ'ר מיקום גאוגרפי לשרות המפות הנייד שלה (למכשירים ניידים) כך שסיוט הקלדת כתובת מאחורינו, לא למחזיקי iphone עדיין , לא במקומותינו אבל כן באופן אנונימי, עדיין?.

גוגל הוסיפה פיצ'ר מיקום גאוגרפי לשרות המפות הנייד שלה (למכשירים ניידים) כך שסיוט הקלדת כתובת מאחורינו, לא למחזיקי iphone עדיין , לא במקומותינו אבל כן באופן אנונימי, עדיין?

ודיאו בלוג של david pogue מהניו-יורק טיימס על השיגעון הצרכני התורן.
לשיגעון הצרכני הזה יש גם צד משמעותי: העמדת האינטרנט הנייד במרכז החוויה הצרכנית.
והינה עוד צד מצחיק, אחד מני רבים ששוטפים בחודשים האחרונים את הרשת:

כדי לשפר את הבנתנו כיצד אנשים גולשים באינטרנט באמצעות סוגים שונים של טכנולוגיה מסייעת assistive technology ומה משתמע מכך עבורנו כמעצבים ומפתחים, קרן לוקחת אותנו לסיור בין 16 דקות המשמש כהקדמה לתוכנות הגדלת מסך (במקרה זה zoomtext).

לא כל כך פשוט להיות פשוט, במיוחד לאנשים שרגילים להתחכם. ובכל זאת, גם לאלו שאינם מתחכמים יש בעיה (בעיה לא פשוטה).
נדמה לי שדרושה מידת תחכום לא מעטה כדי לייצר פשטות, מן פשטות שפתאום מובנת מאליה לרוב האנשים, כזו שיש לה כוח לארגן בלגן באמצעות עקרון פשוט.