פרויקטים אחרונים

WCAG 2.0

wcag 2.0: בחינת הנחיות הנגישות החדשות של w3c

טיוטת עבודה כמעט סופית של המהדורה השנייה של הנחיות הנגישות (wcag), נמצאת בשלבי הכנה אחרונים ובקרוב תפורסם באופן רשמי. המהדורה הראשונה של ההנחיות זכתה לביקורות בשל אופייה המעורפל, השימוש התכוף בשפה מקצועית ובשל אי נגישותה.
העבודה על מהדורה 2.0 של ההנחיות נמשכת כבר יותר מחמש שנים ונשאלת השאלה - האם כדאי היה לחכות?

מה טוב בהנחיות הנגישות החדשות?

בהחלט ישנם מספר שיפורים בהנחיות החדשות אלא שאין זה פלא שלאחר חמש שנות עבודה יהיו שיפורים כלשהם:

הנחיות שהוצאו בשל התיישנותן

מספר הנחיות ממהדורה 1.0 הן בהחלט מיושנות. לרוע המזל, ישנם מפתחי אינטרנט שעדיין מיישמים אותן, היות שאינם מכירים הנחיות אחרות. במקום להתעדכן בפתרונות מעשיים ליצירת אתרים נגישים, רבים מאותם מפתחים ומנהלי צוותים מעדיפים לנהוג כנגד הנחיות כתובות.
בין ההנחיות המיושנות שלwcag 1.0 שהוצאו ממהדורה 2.0 ניתן למנות את הסעיפים:

1.5 יש לספק קישורי טקסט מקבילים עבור קישורים במפות תמונה.
5.6 יש לספק קיצורים עבור תוויות של כותרי עמודות טבלה.
9.5 יש לספק "מקשים חמים" (hot keys) עבור לינקים חשובים.
10.3 יש להימנע מיצירת טבלאות עימוד בעלות יותר מעמודה אחת.
10.4 יש לוודא ששדות טופס אינם ריקים כברירת מחדל.
10.5 מומלץ להכניס טקסט רגיל בין טקסטים של קישורים שונים.

(חשוב לציין שאלו אינם ציטוטים מדויקים של ההמלצות אלא "תרגום" ההמלצות הרשמיות לשפה מובנת יותר).
כל ההמלצות המצויינות למעלה הוסרו מהמהדורה החדשה – wcag 2.0 ואין כל טעם למלאן מעכשיו.

טכניקות מעשיות במהדורה החדשה

המסמך techniques for wcag 2.0, מחליף את מסמך הטכניקות הקודם, והאמת היא שבמקרה זה יש שיפור משמעותי בין הגרסאות. המסמך החדש מספק רשימת "שגיאות נפוצות", רשימה שהיתה חסרה כל כך בגרסה הקודמת של הנחיות הנגישות.
שיפור משמעותי נוסף במסמך זה הוא באיכות הדוגמאות:
בגרסה הקודמת של מסמך הטכניקות ניתן היה למצוא שימוש לשוני מסורבל כמו: portmaster 3 with comos 3.7.1 , שלרבים וטובים אין צל של מושג על מה מדובר. מבחינה זו המסמך החדש מהווה צעד קדימה. הפעם הדוגמאות עושות שימוש במספרי טלפון, לוחות שנה וככלל בדוגמאות המוכרות יותר לציבור המפתחים.
שיפור משמעותי נוסף במסמך הטכניקות הוא בהצגת טכניקות מעשיות, מתוחכמות למדי, כאלו ש"מפתחים בירוקרטים" לא היו מעלים על דעתם בעצמם. בין הנחיות אלו תלמדו:

כיצד לפתוח קישור בחלון נוסף באופן לא טורדני (unobtrusive javascript).
כיצד להציג תמונות קישוט (decorative images) באמצעות css.
כיצד לשלב טקסט ותמונה באותו הקישור.
כיצד לספק כותרים בכל חלק של המסמך.

ועוד המלצות טובות אחרות. מומלץ בחום לקרוא את מסמך הטכניקות החדש (wcag 2.0 techniques document) שכאמור, כתוב הפעם בלשון בהירה יותר.

המלצות חדשות שאומצו ב- wcag 2.0

מספר הנחיות חדשות לגמרי נכללו במהדורת ההנחיות החדשה, לצד הנחיות אחרות שרק נרמזו במהדורה הקודמת. כך למשל:

הנחיה לספק הודעות שגיאה טקסטואליות בטפסים.
הנחיה כיצד לספק כותרות חלון תיאוריות.
הנחיה לספק אופציה ל"כיבוי" רעשי רקע.

לרשימה המלאה של הנחיות חדשות, מומלץ להיעזר במסמך המשווה בין המלצות שתי המהדורות - comparison of wcag 1.0 checkpoints to wcag 2.0

מה לא טוב ב – wcag 2.0

כאמור w3c ביצעה מספר שיפורים משמעותיים בהנחיות הנגישות החדשות, אבל האם בסך הכל מדובר בחדשות טובות? האם הבעיות שנקשרו למהדורת ההנחיות הקודמת טופלו במלואן במהדורה החדשה? האמת שלא לגמרי. עדיין ישנן מספר בעיות לא פתורות:

מילוליות יתר ושימוש מופרז בשפה מקצועית

אחת הביקורות שכוונה כנגד מהדורה 1.0 של מסמך ההנחיות לנגישות אתרים, נמתחה כנגד השפה והניסוחים המסורבלים של ההנחיות. האם תמצאו שיפור במישור זה? בקושי! כמעט כל פיסקה רוויה בז'רגון שמפתח אינטרנט (דובר אנגלית) ממוצע יתקשה להבין.
ב- w3c מודעים לבעיה זו ולכן קושר כל מושג בקו תחתי ירוק להגדרתו המילונאית. רעיון יפה, אלא שבפועל כאשר כל משפט מקושט בשניים-שלושה קישורים ירוקים, קצת קשה לשמור על קריאה רציפה.
אך גרוע מכך, ההגדרות המילונאיות עצמן עמוסות במושגים מקצועית. כך למשל:

authored unit

set of material d as a single body by an author

programmatically determined

determined by software from data provided in a -agent-supported manner such that the agents can extract and present this information to s in different modalities

specific sensory experience

a sensory experiences that is not purely decorative and does not primarily convey important information or perform a function

web unit

a collection of information, consisting of one or more resources, inted to be rered together, and identified by a single uniform resource identifier (such as urls)

מעבר לכך, דווקא במקרים של מושגים אליהם כבר הספקנו להתרגל, החליטו ב- w3c מסיבה לא לגמרי ברורה, להמירם במושגים חדשים. כך למשל במקום priority 1-3, מהיום עלינו להתרגל ל- level 1-3.
שימושיות איומה

ביקורת נפוצה אחרת על ההנחיות במהדורה 1.0 עסקה בקושי לאתר ביעילות הנחיות ותשובות. די בעיון זריז כדי להבין שמהדורה 2.0 של ההנחיות לוקה בדיוק באותם הליקויים.

בין הסיבות לכך כדי לציין:
- את תכיפות השימוש בז'רגון מקצועי וניסוחים מורכבים.
- את הטקסטים השזורים באין סוף קישורים.
- את העובדה ששני המסמכים העיקרים - הבנת ההנחיות (understanding wcag 2.0), וטכניקות להשגת שימושיות (techniques for wcag 2.0), הם באורך של 164 עמודים ו- 363 עמודים, בהתאמה!!!
לו רק ביצעו ב- w3c מבחני שימושיות בסיסיים לאופן השימוש של מפתחי אתרים בהנחיות, או למעשה לאופן בו לא ניתן לעשות שימוש בהנחיות, היו ללא ספק מגלים כי רוב המשתמשים לא מצליחים להבין את לשון ההנחיות, ושמידת תסכולם הולכת וגואה עם כל הקשה ועוד הקשה ועוד הקשה ועוד ניסיון כושל למצוא טקסט נהיר שיספק מידע מהן ההנחיות וכיצד יש ליישמן.
בדומה למהדורה 1.0, הקישורים במהדורה החדשה מעבירים את המשתמש אל אמצעו של רצף טקסטואלי אין סופי, לא מובן כשלעצמו, שזור באין סוף קישורים לטקסטים לא מובנים אחרים, שגם הם שזורים באין סוף קישורים לטקסטים נוספים. כל הקשה על קישור בתקווה למצוא הסבר פשוט, קצר ותמציתי, תסתיים לרוב במפח נפש או בהקשה אקראית נוספת על אחד מהקישורים החדשים, או גם וגם.
אמנם בכלל לא פשוט לארגן כמות גדולה כל כך של תוכן. אבל למה לא, כהתחלה, לפרק את הר התוכן האימתני למספר מסמכים קטנים יותר, פחות מטילי אימה ויותר שימושיים? ובהמשך לבצע בדיקות שימושיות כנגד אותם מסמכים, לשפר, לבדוק, לתקן שוב, וחוזר חלילה.
הנחיות מועילות שהוצאו מהמהדורה החדשה

לצד הכללה של הנחיות מועילות חדשות במהדורה החדשה, מספר הנחיות שימושיות שפורסמו בגרסה הקודמת הוסרו, או שההתייחסות אליהן עומעמה. ביניהן ראוי לציין את ההנחיות הבאות:
- 3.1 – הנחיה להימנע מהכללה של טקסט בתמונות.
- 3.2 – הנחיה לבצע וידוא תקינות (validation) לעמודים.
- 3.3 – הנחיה לעשות שימוש ב-css לצורך עימוד ולא בטבלאות.
- 3.4 – לוודא שהטקסט הוא בר הגדלה resizable) ).
- 12.3 הנחיה לפרק מקטעי טקסט למקטעים קטנים ככל שניתן, במקרים בהם ניתן לעשות כן באופן טבעי ולא מאולץ.
- 13.8 – הנחיה למקם מידע משמעותי בראש כותרים, פסקאות, רשימות וכד'.
- 14.1 – הנחיה לעשות שימוש בשפה פשוטה ונהירה!
זכרו כי זהו תרגום חופשי לשפה פשוטה, של ההנחיות המקוריות.
אי הכללתן של שלושת ההנחיות האחרונות מצערת במיוחד בשל היותן הנחיות להנגשת תוכן - חלק משמעותי בהנגשת כל אתר, חלק אשר אינו זוכה לתשומת הלב הראויה - החלק העוסק בשימושיות האתר ובאופן בו התוכן מובנה ומוצג.
הבניית תוכן והפיכתו לנגיש חשובה כפליים עבור כל אותם משתמשים עם צרכים מיוחדים, בפרט קהילת המשתמשים בעלי קשיי למידה ודיסלקציה. יתכן שהסיבה לגריעת הנחיות אלו נעוץ בעצם הקושי לייצר הנחיות לרמה סמנטית. תהיה הסיבה אשר תהיה, מדובר בחדשה רעה לתחום הנגישות ככלל.
ניטרליות טכנולוגית ומושג "ברירת בסיס" (baseline)

בגרסה 1.0 של ההנחיות צוין במפורש כי חשוב לספק חלופות ל- javascript, pdf ו- flash שכן טכנולוגיות מסייעות כמו קוראי מסך אינן מסוגלות להנגיש את תוצרי הטכנולוגיות הללו.
למרות שטענה זו היתה נכונה באופן כללי בשנת 1999, כיום המצב שונה. כבר זמן רב ניתן לעשות שימוש ב- javascript, pdf ו- flash באופן ששומר על רמת נגישות גבוהה במרבית הטכנולוגיות המסייעות חשוב לזכור את ההבדל בין "ניתן לעשות" ובין "היות".
לאור התיישנותה המהירה של גרסה 1.0 נראה כי אנשי w3c בקשו להימנע מהישנות ההתיישנות בדרך של נייטרליות טכנולוגית. נשמע הגיוני, הרי כך ההנחיות לא יתיישנו מהר כל כך, נכון?
בפועל התוצאה היא הנחיות מעורפלות, וכלליות כל כך שפשוט הן אינן מעשיות – לא שימושיות.
בנוסף לכך, המהדורה החדשה מציגה קונספט חדש בדמות ה- baseline (אותו אכנה בשם "ברירת בסיס"). על פי מושג זה כל וו'במסטר מוזמן לשער מה לדעתו הן הטכנולוגיות הנתמכות בדפדפני לקוחותיו. כך, למשל, אם את\ה בונה אתר אינטרנט שכולו כתוב ב- flash ואת\ה מניח ש- flash כלול ב"ברירת הבסיס" שלך, אז האתר שלך נגיש ב-100%.

דיון

האם היה שווה לחכות? חיכינו חיכינו, חמש שנים תמימות, wcag 2.0 פורסם לבסוף ואכן יש בו מספר שיפורים. אלא שלרוע המזל ההנחיות מתמידות באי שימושיותן ובהרחקת מקצועני אינטרנט מלעשות בהן שימוש מועיל.
נדמה כי האסימון לא יורד אצל אנשי w3c: מפתח מן הישוב אינו מוכן לקרוא מאות עמודים כדי ליישם פתרונות נגישות. הדרישה היא לתשובות ברורות והנחיות ספציפיות. עבור רוב המפתחים, נגישות היא רק חלק קטן מעבודתם, ופשוט אין להם זמן לסוג הנחיות כמו אלו שמספקת w3c.
כעת נדרשים וו'במסטרים לפעול על פי "ברירת בסיס" שתתאים לאתר האינטרנט עליו הם אחראים. איך בדיוק הם אמורים לעשות זאת? איך את\ה כוו'במסטר היית מסביר להנהלה שלך את מושג ה"ברירת בסיס"? וכיצד תחליט מה עליך לעשות כדי לוודא שהנך עובד לפי דרישות החוק (פחות רלבנטי לאתרים הממוקדים בארצנו הנאורה)?
לרוע המזל, אין לשאלות אלו תשובות נכונות.

פתרון

אולי הפתרון הוא פשוט ש- w3c יתחילו לספק הנחיות ספציפיות למה שמפתחי ווב ומנהלים צריכים לעשות בפועל. רוב המידע ממילא קיים באתר שלהם אלא שהוא חבוי עמוק בתוך המסמך האימתני הקרוי techniques for wcag 2.0. כאמור, היה ראוי לפרק את המסמך הענקי הזה למספר מסמכים העוסקים כל אחד בנושא מוגדר היטב ולא פחות חשוב להקפיד על שימוש בשפה ברורה עם דוגמאות ריאליות.
ההנחיות חיבות להיות רלבנטיות לטכנולוגיות העדכניות של היום, ככל שרק ניתן, גם אם זה כרוך בעדכונן השוטף. מדוע היה עלינו לחכות 5 שנים תמימות לגרסה חדשה? האם לא היה ראוי יותר לפרסם את גרסאות 1.1, 1.2, 1.3 במרווחי זמן קצרים יותר? מהלך כזה בודאי היה מבטיח רמה גבוהה יותר של עדכניות ורלבנטיות ובודאי שהיה מסייע בהפיכת ההנחיות לפחות מיושנות.
הכי חשוב, ראוי היה שכל החלק באתר w3c הקרוי wcag 2.0 היה עובר בדיקות שימושיות. התועלות של מבדקי שימושיות כבר ידועות ומוסכמות כיום. ככל הנראה, לאנשי w3c אין מושג כיצד המשתמשים האמיתיים שלהם משתמשים באתר הארגון ככלל ובהנחיות הנגישות בפרט. באמצעות מבדקי שימושיות חוזרים ונשנים יכולים גם מנהלי w3c ללמוד על דפוסי השימוש של לקוחותיהם באתר, לתקן ולשפר, לחזור ולבדוק ולחזור ולשפר.

טרנטון מוס הינו מומחה בתחום נגישות (accessibility) ושמישות (usability) הפועל בלונדון אנגליה.

נגישות